היכן לומדים לסמן באמצעות שפת אם?

שיטת "שפת אם" פשוטה ללימוד, חוויתית ומשתלבת בשגרת היומיום.

אתם מוזמנים להצטרף לסדנאות המשלבות משחק, תנועה ושירים וללמוד יחד עם תינוקכם לשוחח באמצעות סימנים של אהבה.

הסדנאות והקורסים מתקיימים בהדרכת מדריכים מקצועיים שהוכשרו על-ידי ליבי כץ-משיח, מפתחת השיטה והמנהלת המקצועית של שפת אם.

מומלץ להירשם מראש לכל הפעילויות.

 מתי להתחיל לסמן? מגיל ארבעה חודשים.   

מתי לסמן?

כשנופלת לידיכם ההזדמנות לעשות זאת. אנחנו ממליצים להשתדל ולסמן בכל פעם שאומרים את המילה המסוימת - מילות מפתח לעולמו של התינוק/ת.
אנחנו מלמדים את התינוקות ואת מלוויהם כיצד לסמן, כיצד לשלב את הסימנים ביום יום. 

כפי שאנחנו עושים בשירי אצבעות:
לדוגמא בשיר "בואו עננים, הבו גשם לגנים". 

אנחנו תמיד מסמנים "בואו" וגם "גשם". החוכמה היא לסמן "גשם" גם כשרואים טפטוף בחוץ...

איך מתחילים?

מתחילים בשני סימנים ראשונים. "עוד" ו"חלב" – לא יותר משני סימנים!    

על מה לשים את הדגש?
החשיבות הגדולה היא לשמור על עקביות.
דבר נוסף, חשוב מאוד לשלב את הסימן במילת המפתח באופנים שונים, כך למשל "עוד" יהיה גם "עוד" על אוכל, "עוד" טיול, "עוד" ספר, "עוד" משחק, "עוד" שיר ולא רק "עוד" חיבוק וכל זאת בכדי שהתינוק ישייך את המילה לקונטקסט רחב.

 איך מלמדים "עוד"? 

מדגימים את הסימן בפעולה שהתינוק/ת אוהב/ת לעשות; לקפוץ למשל.  צריך לבחור בדבר שיש לו סיום ברור, המצליח להפיק מהם את קולות האושר וצחוקי העונג. אחרי מספר קפיצות, נסו להשהות במכוון את הפעולה הבאה במספר שניות.
הם בדרך כלל מחפשים את המבט שלנו כדי ל"הגיד" לנו באופן שאינו מילולי שהם רוצים "עוד" –

 צריך לחכות ליצירת ה"מתח" ואז לשאול – את/ה רוצה "עוד"??? בשילוב עם הסימן.  

 איך מלמדים חלב?

עם המילה "חלב" לא נבצע השהיות זמן.
אם התינוקת תהיה רעבה ותחפש אחר מקור החלב, לא נתעקש ללמד אותה דווקא עכשיו את ה"חלב".
אפשר, ברגע שהיא כבר החלה לינוק או לשתות, לשאול אותה: ה"חלב" טעים, נכון?

                                 חשוב להשתדל לסמן בכל פעם שמבטאים את המילה

                                           ולא לסמן בלי לצרף את המילה התואמת!

 לקינוח, סיפור קטן של ליבי על "עוד":

סבתי האהובה הנושקת לתשעים השנה (תיבדל לחיים ארוכים), ניסתה לרכוש את אמונה ותשומת ליבה של בתי עם חזרתנו לארץ. ברוב רושם היא שרה לה את השיר על ה"שפן הקטן" עם הקפיצות וההתעטשויות הנדרשות. התינוקת המתוקה שלי מאוד התלהבה, נעמדה מולה וסימנה "עוד"+"שיר"- סבתא שושנה שאלה אותי - מה היא "אומרת"?!?
ואני השבתי - "עוד", סבתא, היא רוצה עוד!

סבתא לא יכלה לסרב לבקשה נעימה כל כך, ואכן הדגימה שוב קפיצות והתעטשויות –"עוד" ארבע פעמים לבקשת הקהל! עד שהתיישבה על כסא ואמרה "זהו, נגמר" עם שילוב הסימן. עד היום היא זוכרת איך מסמנים "עוד" למרות שהילדונת שלי כבר מזמן לא משתמשת בסימנים.