שפת תינוקות - עפ"י האוסטרלית פרסיליה דנסטן

שלום לכולם, עקב ריבוי לא צפוי של שאלות בנוגע ל"שפת תינוקות אוניברסאלית" בחודשי החיים הראשונים שלהם אסביר מעט על השיטה כמיטב הבנתי:   

השיטה של גברת דנסטן עוסקת בזיהוי חמישה צלילים המופקים מתוך "רפלקסים של הגוף" בחודשי החיים הראשונים של התינוקות.
למה הכוונה? באופן פשטני, גם פיהוק שלנו כשאנחנו עייפים הוא סוג של רפלקס. צחוק, שיהוק וכו'. אם תינוק סיני יצחק לידינו או יהיה עצוב נוכל להבין אותו ולהבדיל בין המצבים השונים.

גברת דנסטן היא בעלת שמיעה מוסיקלית אבסולוטית וברגע שנולד בנה התחילה לשמוע צלילים חוזרים בבכי שלו ואחרי ניסוי וטעייה קצרים ראתה שכל אחד מהצלילים מגיע בסמיכות לאירוע מסוים. אחר כך היא בחנה את הצלילים והבינה שהם נובעים מתוך תנוחות מסוימות של הלשון בפה וגם מנחי הגוף. היא המשיכה לחקור והצליחה לזהות את הצלילים החוזרים גם בתינוקות אוסטרלים וגם בתינוקות אמריקאים ומאוחר יותר גם בתינוקות מרחבי העולם. לשיטה עדיין אין תיעוד במחקרים אקדמאים שפורסמו במגזינים מדעיים למרות שיש הפנייה למרכז לחקר התפתחות הילד באוניברסיטת בראון בארצות הברית.

 מהם הצלילים: 
1. הצליל הראשון שהיא מתייחסת אליו הוא צליל "נה" המעיד על רעב.
צליל זה נובע מרפלקס היניקה שאיתו נולדים כל התינוקות. אם תנסו להדביר את לשונכם לחיך העליון ותנסו למשוך אותה אחורה ייווצר אפקט יניקה. כשתינוק רעב הוא "מייצר" צליל זה ובמידה ולא נענה, הצליל הזה הופך להיות בכי מר שבדרך כלל מלווה בהרבה יותר "ננננננננננננהההההה". תוכלו לראות דוגמאות ברורות מאוד של הצלילים בקישור לתכנית של אופרה ווינפרי בתחתית העמוד.

2. הצליל השני שהיא מתייחסת אליו הוא "אאו" שמאוד דומה לפיהוק... והבכי הספציפי הזה מחקה תנועת פיהוק: פה פתוח מלא ועגול וכל הצליל נובע מתהליך ההפקה של הפיהוק.

שלושת הצלילים הבאים קשים מעט יותר להפרדה אבל בעיניי אם הצלחתם לזהות את השניים הראשונים הרי שעברתם 80% מהסך הכולל של המשוכות שבדרך...

3. צליל ה"Heh" כאשר הדגש הוא על ההגייה של הה' ולא של הנ' כמו בצליל הרעב. צליל זה מעיד על חוסר נוחות על פי אותה גברת דנסטן.

4. צליל ה"EAIR" - אם תנסו לחקות קולות של התאמצות בבית השימוש תוכלו לדעת בדיוק לאיזה צלילים היא התכוונה. צליל זה מעיד על כאב בטן או גזים ובדרך כלל הוא צליל מתמשך יחסית.

5. הצליל האחרון הוא צליל "Eh" שהוא צליל קצר מאוד ונובע מבעיית גזים "עליונים" או גרפסים. נסו לחקות קולות כאילו דבר מה נתקע בגרון ואתם מנסים להשתעל קצרות בכדי להוציא אותו החוצה. זה בדיוק הצליל.

זהו, זוהי כל התורה.

כפי שציינתי, מכיוון שאלו רפלקסים והתינוק מתחיל להתנהל באופן יותר עצמאי ככל שחולפים השבועות, הרי שהם הולכים ונעלמים. שלושה חודשים עד שלושה וחצי חודשים זוהי התקופה שגברת דנסטן בדקה והכריזה כיעילה ביותר ל"מילים" הללו. היא גם מציינת שיש תינוקות עם מגוון רחב יותר של קולות / צלילים.

אני רואה את השיטה כמבורכת גם משום שאין בה כל נזק (במקרה הגרוע ביותר לא הצלחנו לזהות את הצלילים) וגם משום שהיא מביאה אותנו באופן מודע יותר להקשיב לתינוק ולפנות אליו באופן יותר ישיר, מכבד ומבין.

שוב, לא מפתיע לגלות שהיצורים הקטנטנים מבינים הרבה יותר ממה שאנחנו מאמינים.

 שווה לנסות לבדוק האם השיטה עובדת עם הרך או הרכה הנולדת שלכם; קצר, יעיל ולא עולה דבר ... 

אחרי הכל, ידע הוא צבירה של ניסיון ולא כולנו אמהות לילד ה-11 שלנו או לא כולנו גדלנו במשפחה מורחבת, לפעמים אנחנו צריכים את ה"קוד" הראשוני בכדי לעזור לנו להבין טוב יותר מה תינוקות רוצים.
חשוב להדגיש שהשיטה יעילה במיוחד לשלושת חודשי החיים הראשונים ואחר כך גם היכולות הפיסיות של התינוק הולכות ומשתפרות, כמו גם הבנתו את העולם ומורכבות צרכיו.

התקופה הבאה עד תחילת הדיבור מכוונת יותר ליכולות הפיסיות ולהבנה וסימנים הם השלב הטבעי להתקדם אליו עד לשלב ההבשלה של התיבה הקולית שמאפשרת הפקה מילולית. 

בינתיים אני ממליצה לראות את גברת דנסטן מתארחת בתכנית של אופרה וינפרי בכדי להבין על מה מדובר - לצפייה לחצ/י כאן - בחירה במקטע השני של התכנית.

בברכה, ליבי כץ-משיח

הבעלים והמנהלת מקצועית של "שפת אם" לתקשורת מוקדמת עם תינוקות.